בשיח על קשישים וחסרי ישע, אנו נתקלים פעמים ברבות במושג אפוטרופוס. המושג יכול להופיע בהקשרים רבים למשל – אפוטרופוס חיצוני, אפוטרופוס לגוף, אפוטרופוס נפש וכדומה.

מטרת המאמר הינו לספר תמונה כללית ותשובות לשאלות הנפוצות בכל הקשור בתחום האפוטרופסות והטיפול בקשישים ובחסרי ישע.

אפוטרופוס מה זה?

מהו אפוטרופוס? אפוטרופוס הוא אדם או עמותה הממונה על ידי בית המשפט לדאוג לענייניו של מי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו. האפוטרופוס למעשה מייצג את אותו אדם בכל פעולה משפטית ובכל עניין, לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו, תוך שמירה מתמדת על טובת אותו אדם. (מתוך אתר כל זכות)

במדינת ישראל קיים חוק המסדיר את עניין מינוי האפוטרופסות (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962).

חוק האפוטרופסות מתייחס לשני סוגים:

1. אפוטרופסות טבעית – לפי סעיפי החוק; ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (כאשר קטין הינו ילד עד לגיל 18).
2. אפוטרופסות על פי מינוי – מינוי אפוטרופסות על ידי בית משפט.

ישנם מספר סוגי אפוטרופסות:

1. אפוטרופוס לגוף ולרכוש – אפוטרופוס שתפקידו לדאוג הן למצבו האישי של החוסה (מזון, מגורים, ניקיון, מצבו רפואי ועוד) והן לרכושו וגמלתו.
2. אפוטרופוס לרכוש – אפוטרופוס שתפקידו לדאוג לרכושו ולגמלה של החוסה.
3. אפוטרופוס לעניינים אישיים (גוף) – אפוטרופוס שתפקידו לדאוג לחוסה עצמו – מזון, מגורים, ניקיון, מצב רפואי ועוד.

מתי ממנים אפוטרופוס?

החוק בישראל מתאר מספר מקרים בהם ניתן למנות אפוטרופוס:

1. קטין ששני הוריו נפטרו או הוכרזו על ידי בית המשפט כפסולי דין או שנשללה או הוגבלה האפוטרופסות שלהם (לרוב בשל אי יכולת למלא את חובתם כלפי הקטין – חלקן או כולן).
2. פסולי דין – אדם ללא כשרות משפטית (בית משפט רשאי להכריז על אדם כפסול דין במידה שיש לו מחלת נפש או ליקוי שכלי המונעים ממנו לדאוג לענייניו).
3. אדם שאינו יכול באופן קבוע או זמני לדאוג לענייניו (חלקם או כולם).
4. אדם שלא ניתן לזהותו.
5. עובר

מי יכול להיות אפוטרופוס?

1. אדם פרטי שלרוב הוא קרוב משפחה של החוסה / הקטין.
2. חברה / תאגיד (לדוגמא הקרן לטיפול בחסויים)
3. האפוטרופוס הכללי
4. ועדת אפוטרופסות לנפגעי השואה לגבי נפגעי השואה.

אפוטרופסות לקשישים

במצבים רבים אנו נתקלים בקשישים אשר מסיבות כאלו ואחרות אינם מסוגלים לדאוג לעצמם ולקבל החלטות באופן עצמאי, במקרים כאלו יש למנות להם אפוטרופוס שיוכל לדאוג לצרכיהם ולקבל עבורם החלטות רפואיות, משפטיות וכדומה.

קשישים זקוקים לאפוטרופוס לרוב במצבים הבאים:

א.      קשישים תשושי נפש – סובלים מדמנציה, אלצהיימר או מחלת אחרת הפוגעת בכושר השיפור שלהם.

ב.      קשישים סיעודיים – קשיש שבשל מצבו הרפואי והתפקודי אינו מסוגל לקבל החלטות לגבי גופו או רכושו.

בקשת מינוי אפוטרופסות הינו תהליך המתבצע מול בית המשפט לענייני משפחה, וכרוך בבירוקרטיה לא מעטה הכוללת מסמכים רפואיים המעידים על כשירותו של החוסה. כמו כן, בסיומו של התהליך האפוטרופוס שמונה מחויב להגיש דוחות לאפוטרופוס הכללי ובמקרים חריגים (למשל רכישות גדולות) יש לקבל אישור מבית משפט.

לסיכום,

הטיפול בהורה המזדקן טומן בחובו לא מעט קשיים ולבטים, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מטרתו להקל במידה מסוימת על הטיפול, אכן עצם מינוי האפוטרופסות מוסיף אחריות על הבן או הבת המטפלים בהורה המזדקן, אולם מאפשר להם לקבל החלטות לטובת הורים המזדקנים במצב מורכבים.